כופתאות בייקון בציר בקר

פסח בשטח וכולם במתח… אנחנו הספקנו בינתיים לערוך טיול נהדר בהרי ירושלים, כולל קמפינג מושחת ביותר. בין הארוחות, התחשק לנו משהו מהיר וקליל. ברוח החג, נזכרתי במוצר שחברינו אבישי ואסתרינה הביאו מאוסטריה:

חזית אריזה
גב אריזה

גירסה אינסטנטית של מנה אוסטרית ידועה. מטבחי אירופה שופעי כופתאות: הן מגיעות במילויים מלוחים ומתוקים- מכבד עוף ועד שזיפים. סוגי אחרים לא ממולאים כלל. לפעמים הן רכות ומאודות ומהוות מצע מושלם לספיגת רטבי בשר, אחרות מטוגנות בחמאה או מבושלות ברוטב או מרק. גם בהרכב הכופתה עצמה יש וריאציה: חלקן מנצלות שיירי לחם יבש, כופתאות גומבוץ הונגריות מכילות פרי שלם במעטפת מחית תפוחי אדמה, יש גם כופתאות מגבינה ומירקות. בארץ מוכרים בעיקר הקניידלעך מקמח מצה. גם הקניידל וגם ה-Knödel נגזרים מאותו שורש שמשמעו "גוש" (knot).

תוכן השקית

זוכרים שהיה פעם חטיף בשם PUB שנראה כמו בייקון, הריח כמו בייקון, עם טעם של בייקון וכונה "בטעם מעושן"? אז זה בדיוק היה הריח של החומר שבשקית. הכופתאות (9 בסה"כ) היו קלות משקל והאבקה הגרגרית סביבן הייתה מנוקדת בעשבי תיבול ופיסות זעירות של גזר. הכופתאות מבוססות פירורי לחם עם 17% בייקון מיובש, רכיבי ביצה, סולת, תמציות שמרים, שמן, בצל, תבלינים ואבקת חלב רזה. גם הציר מכיל בייקון מיובש, תמצית בשר בקר, מלח, ירקות, תבלינים, ארומות ומלטודקסטרים. ארומות במקום מאוד גבוה יחסית ברשימת הרכיבים.

חומרי המוצא

יאללה לעבודה

וכך מכינים: מרתיחים 750 מ"ל מים בסיר, מוסיפים את תוכן השקית ומבשלים 3 דק' תוך בחישה מדי פעם, מסירים מהאש, מכסים וממתינים 10 דקות. יש!

במהלך הבישול השתרר ניחוח בשרי חזק ונעים והאפיל על הדומיננטיות של הבייקון. הקנודלים ספגו מהנוזל ותפחו להם. הכנתי גיף קטן להמחשה:

רואים לפי הכף מי לפני הבישול ומי אחרי

על האריזה הייתה המלצה להוסיף בהגשה עירית קצוצה. אימצנו.

טעימה ומסקנות

הניחוח היה בשרי ועמוק, נהנינו מהטעם של ציר הבשר. הקנודלים ספגו מהציר אבל נראה שלא מספיק- כי מרכז הכופתאות היה יבש מדי ומרוכז-טעמים באופן לא נעים. החלק ההיקפי היה לא-רע אם כי משעמם. בסה"כ הן לא השתחזרו באופן אידיאלי. תוספת העירית אכן שדרגה את המנה.

שורה תחתונה: מגניב שיש מוצר כזה בגרסה שהיא באמת מהירה, צריך לממש את הפוטנציאל. ציון: 6.5/10

פירה גבינה ובייקון בטעם מעושן

למי שזוכר, לפני כמה חודשים חברתי אלה חזרה מארה"ב ופינקה אותי באחד המוצרים המוצלחים ביותר שנסקרו. יחד איתו, קיבלתי מוצר נוסף ומסקרן מאותו יצרן, חברת Idahoan:

חזית אריזה
גב אריזה

אלה מכירה אותי היטב ויודעת ששילוב של בייקון וגבינה הוא מתכון בטוח לניצן מאושרת וכנראה לאושרם של רבים אחרים. האריזה טוענת שמדובר בפירה המועדף על האמריקאים (לפי סקר נתוני מכירות מסוף 2017). הכיתוב מדבר גם על תפוחי אדמה אמיתיים ממדינת איידהו בשילוב מושלם עם גבינה מעושנת ו(רק)טעם בייקון…

תוכן השקית

פתיחת השקית הפיצה ענן רדיואקטיבי בריח תמצית עשן וגבינה צהובה אמריקאית. גם הגוון של האבקה היה זרחני משהו. על האריזה היה כתוב בפירוש שהבייקון נמצא שם רק ברוחו ולכן הופתעתי לגלות פיסות חומות ומצומקות עם מראה בשרי. ההסבר הופיע ברשימת הרכיבים- חלבון סויה מעובד. עוד ברשימה: שמן, מלח, גבינת צ'דר,רכיבי חלב, סוכר, מלטודקסטרין, חומרי טעם וצבע טבעיים ומשמרים.

חומרי המוצא

יאללה לעבודה

הכנה פשוטה, בלי התחכמויות: מביאים לרתיחה עזה 2 ספלי מים בסיר, מורידים מהאש, מוסיפים את תוכן השקית ומערבבים היטב במזלג לפיזור אחיד של הנוזל באבקה. מניחים לדקה ומגישים.

טעימה ומסקנות

יעדנו את הפירה להיות תוספת לסטייקים הטעימים שהכנו לארוחת הערב (קנינו סו-ויד וזה ההפך מאוכל אינסטנט). המרקם היה חלק ונעים (גם במוצר האחר של Idahoan שבדקנו המרקם הצטיין), אבל הטעם והריח גרמו לי לחשוב על מעבדת פיתוח מוצרים ברעידת אדמה, כשבקבוקי ארומות נופלים ונשברים והכל מתערבב. החושים שלנו לא עמדו בעומס ואפילו שבבי הבייקון המדומה לא הצילו את המצב. לא סיימנו את הפירה והתנחמנו ביין ובבשר.

דווקא נראה מבטיח

שורה תחתונה: מוצר לתתרנים ולמעשנים כבדים. ציון: 3/10

מרק שחור

לפני מספר שנים, נתקלתי במתכון מעולה למרק שעועית שחורה קובני של מסעדת אורנה ואלה ז"ל. לא יצא לי לאכול את המנה במסעדה, אבל המרק שהתבשל מהמתכון היה בלתי נשכח. מהסיבה הזו, שמחתי מאוד כשהוריי חזרו מטיול בקוסטה ריקה עם המוצר הבא:

חזית אריזה
גב אריזה

Sopa Negra- דהיינו מרק שחור. כידוע, שעועית שחורה היא מאבני הבסיס של התזונה במרכז אמריקה, ובהתאם, בכל מדינה ניתן למצוא וריאציות שונות של מנות המבוססות עליה. במקרה של המרק- הביצוע הקובני עושה שימוש בירקות מטוגנים בהרבה שמן ובתיבול עשיר. הגרסה מקוסטה ריקה מתובלת בעדינות, בעיקר בכוסברה, ומוגשת בתוספת ביצה קשה (כמו באיור בחזית האריזה). בשני במקרים, מתקבל מרק שחור, מבריק ומשביע.

תוכן השקית

למרות שם המרק, האבקה הייתה בצבע אפור בהיר. היא הייתה דקה ונראתה אחידה. הניחוח העיקרי היה דווקא של בצל. השעועית השחורה מהווה 34% מהמוצר, אחריה קמח חיטה, עמילן תירס, שמן צמחי ושומן עוף, מונוסודיום גלוטמט, צבע מאכל קרמל, שום ובצל, תבלינים וארומות. מזמן לא היה לי מוצר עם מונוסודיום… בקוסטה ריקה כנראה הוא עדיין באופנה.

חומרי המוצא

יאללה לעבודה

מתחילים בלהוסיף את האבקה לסיר עם ליטר מים קרים, תוך ערבוב נמרץ. צבע המים השתנה מיד אבל לקח הרבה זמן להמיס את כל החומר בנוזל. מביאים את התערובת לרתיחה תוך ערבוב, וגם זה לוקח זמן כי להרתיח על הכיריים ליטר מים קרים זה לא התהליך הכי מיידי. אחרי שרותח, מנמיכים את הלהבה וממשיכים לבשל 7 דקות נוספות.

במהלך הבישול, המרק הסמיך מעט אבל ממש לא ברמה שמזכירה את נזידי השעועית הבשריים שאנחנו רגילים אליהם בארץ- יותר בכיוון של מרק עגבניות דליל.

הגשה

טעימה ומסקנות

למרק החם והמוכן היה סופסוף- ריח של שעועית. הוא היה חלק למעט עלים ירוקים קטנים שלא הבחנו בהם קודם. טעימה הבהירה באופן חד-משמעי שמדובר בכוסברה. את דימה זה שימח, אותי- לא אבל אין מה לעשות, זה חלק בלתי נפרד מהמנה ומהטעמים באזור. שנינו בסה"כ נהנינו מהטעם אם כי הוא רחוק מלהיות נהדר כמו המרק שסיפרתי עליו בהתחלה. ההמלצה על האריזה היא להוסיף ביצה קשה ופרוסות אבוקדו. מכיוון שהנ"ל לא היו לנו ובאמת הרגשנו צורך להוסיף משהו חלבוני וחמצמץ- גיררנו מלמעלה אבן יוגורט שהקפיצה את הטעמים.

שורה תחתונה: מוצר אקזוטי ודל קלוריות. גם מיוחד וגם נחמד. ציון: 8/10